בתוך כך, אותרה תקיפה אמריקאית על מנהרה שלא היתה מוכרת לפני כן.

המנהרה בשלבי בנייה מתקדמים, עם שתי פתחים ושפוכת רב, שמעיד על מכלול יחסית גדול.

היא נמצא כ-35 קילומטרים צפונית מזרחית לעיר צנעא, ובנייתה החלה ב-2022.

15.5135402, 44.5060883
https://maps.app.goo.gl/HKKwebUg1JPmf3sr5?g_st=ac

המשתמש Vleckie ב-X פרסם את מפת כל התקיפות האמריקאיות שהוא הצליח לאתר.

כל מרחבי השליטה של החות'ים בתימן תחת הפצצות בלתי פוסקות

לראשונה: בואו לחקור את העולם התת-קרקעי שחמאס בנה מתחת לרחובות עזה במפה אחת!

בפרויקט ייחודי בשיתוף עם החבר'ה המצוינים מ-HonestReporting מיפינו את רשת המנהרות של חמאס – מתחת לבתים, לבתי ספר ולבתי חולים – והפכנו את המידע הגלוי ממקורות פתוחים למפה אינטראקטיבית.

היכנסו:
tunnels.honestreporting.com‎

שכחתי לציין שבמהלך הפסקת האש בסוף ינואר ועד אמצע מרץ 2025, לא אותרו טנקים במרחב

אני מקווה שזה סייע לכם להבין את התמונה המלאה.

אני אשמח לשמוע הארות והערות, ולענות על שאלות (אענה כנראה רק מחר)

לסיכום הסוגיה:

צבא מצרים נקט בצעדי היערכות לקראת תרחיש של חדירה המונית דרך מעבר רפיח לשטח סיני. במסגרת זו, הוצב במקום גדוד משוריין מתוגבר והוקמו קווי הגנה מול המעבר.


מספר הטנקים שנפרסו בשטח אינו עולה על 50 כלים.


לא קיימת כל ראיה לכך שמצרים מתכננת מתקפה נגד ישראל מהאזור הזה, ובוודאי לא בעזרת כוח מצומצם שכזה.


אין בכך כדי לבטל את חוסר הוודאות לגבי העתיד, אך נכון לעכשיו ניתן להרגיע את השיח ולסיים את הספקות סביב נושא זה.

שימו לב שזה תואם לדיווח בסוכנות הידיעות רויטרס שבמהלך המלחמה, מצרים פרסה כ-40 טנקים ונגמ"שים בצפון-מזרח חצי האי סיני, כחלק מהיערכות ביטחונית נרחבת בגבול עם רצועת עזה. הדיווח מציין שהמהלך בוצע לקראת התרחבות הפעולה הצבאית הישראלית באזור רפיח בתחילת 2024, שם התרכזו רבים מהעקורים, ושזה מעורר חשש במצרים מהאפשרות של זרם פליטים לתוך שטחה.​

עשיתי ספירה של הכלים מתוך התיעודים, ויוצא שבכל רגע נתון מספר הטנקים נע בין 30 ל-50 כלים.

כלומר בגודל של גדוד שריון מוגבר

מספר הנגמ"שים עומד על כמה עשרות, אבל מכיוון שהם יותר בתנועה, יותר מורכב לאתר כולם ולבצע ספירה

הכלים העיקריים שניתן לראות במרחב הזה כוללים טנקים מסוג M60, ונגמ"שים מסוג פהד

בצילומי הלווין ניתן לראות איוש של חלק מהעמדות

העמדות האלו נבנו לאורך החודשים הראושנים מתחילת המלחמה. אפשר לראות מקרוב את התצורה שלהם.
עמדה מוגבה, מאחוריה עמדה מחופרת, ביניהם תעלת קישור לכוחות רגליים

אבל אם נעשה זום-אאוט רואים משהו הרבה יותר משמעותי.
כחודש מתחילת המלחמה, מצרים לא רק שיטחה קרקע, אלא יצרה קו הגנה חדש לכוחות משוריינים במרחב פתחת רפיח.

הקו כולל 32 עמדות מוגבהות ומחופרות לכוחות משוריינים, וביניהם תעלות קישור.
קו ההגנה הזה הוקם לאורך של כ-9 קילומרים מצפון לדרום, במרחק של כ-5 קילומטרים ממשולש הגבולות.

הקו הזה הוקם ככל הנראה למנוע מעבר עקורים ו/או כוחות עוינים ממעבר רפיח אל תוך סיני.
מתחמי ההיערכות ממוקדם נמצאים גם כן במפה בצבע צהוב

ההיערכות של צבא מצרים במשולש הגבולות ישראל-עזה-מצרים

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, עלו חששות רבים מצד ישראלים רבים - האם מצרים מתכננת פלישה הדומה למתקפת החמאס?

תיעודים רבים הופצו על הגעת מספר משוריינים שהועברו לאזור הסמוך למעבר רפיח.
חלק מהתיעודים כללו צילומי לווין של מספר כלים בסמוך לציר הראשי למעבר רפיח, וחלק כללו תיעודים של נוסעים שעברו במרחב סיני שקלטו היערכות של משורינים בסמוך לכביש.

אני כאן רוצה לעשות סדר עם הסיפור הזה.

נתחיל קודם כל עם השאלה הבאה: איפה הטנקים שתועדו נמצאים?
אז כפי שהוכח מספר פעמים, צילומי הלווין מאוקטובר 2023, אוגוסט ונובמבר 2024 מראים טנקים במרחב פתחת רפיח, בסמוך מאוד לציר אלעריש-מעבר רפיח.

בסרטון למעלה ניתן לראות את שיטוח הקרקע עבור היערכות הטנקים בארבעה נקודות. השיטוח וההיערכויות צצו לראשונה כחודש לתוך המלחמה, עם תחילת התמרון הצבאי ברצועת עזה בסוף אוקטובר 2023

קודם עדכון על השריפה אתמול במרחב אשתאול.

באמצעות פעולה של חישה מרחוק עם אינדקס SWIR - אינדקס המבוסס על גלי אינפרא-אדום קצרים , הממשק הדגיש את הצלקת שנוצרה מהשריפה הנ"ל.
השטח שנפגע עומד על 3,610 דונם, וסיכן את בתי המושב מסילת ציון, ואת השוליים המערביים של מושב בית מאיר.
באמצעות עבודה קשה של מערך הכבאות, בתי המושבים ניצלו. תודה רבה וכל כבוד!

עקב עננות, לא היה ניתן לבחון את השריפות בסמוך לכביש 6

אני רואה שיש כמה שלא ממש מתרגשים מזה 🥱

ובזירה הקרובה יותר...

הערב אפרסם את הממצאים שלי בנוגע לנוכחות כוחות השיריון של צבא מצרים במרחב פתחת רפיח ומה משמעותם

ואם כבר חשבתי שמתחיל להיות משעמם בסביבה שלנו, השכנים הרחוקים של המזרח התיכון מתחילים לעלות עם הרטוריקה הצבאית אחד נגד השני, הודו ופקיסטן.

יש שם כמה דברים מעניינים שאני מקווה שאגיע אליהם

בתקריב על הגטו שנחרב, אפשר לראות סימנים של מסילת רכבת שלא היתה שם ב-1935.

זו המסילה שנבנתה במיוחד בתוך הגטו כדי להעביר יהודים משם למחנות הריכוז וההשמדה

כך האזור שבו עמד גטו וורשה נראה היום

גטו וורשה - שתי תמונות במרווח של עשור אחד בלבד

בצילום מ-1935 — ורשה שלפני המלחמה.
עיר חיה, תוססת, מלאה שכונות, שווקים, רחובות.
ובצילום מ-1945 — כמעט אין זכר למה שהיה.
הריסות, אפר, שקט מחריד. וגטו מחוק

בין השנים האלה הוקם גטו ורשה.
בתוך שטח קטן, סגור ומגודר, נדחסו בכוח מאות אלפי יהודים.
חיים לא אנושיים: רעב יומיומי, מחלות, צפיפות בלתי אפשרית, מוות ברחוב.
משפחות שלמות גרו בחדרים אפלים, בלי מים זורמים, בלי מזון, בלי תקווה.

ולמרות הכל — המשיכו לחיות.
להתפלל. ללמד. לכתוב. לחלום.

באפריל 1943, כשהגיעו להבנה שהסוף קרוב, קמו מאות צעירים למרד.
הם בחרו למות בלחימה על כבודם.
בתגובה — עד קיץ 1944 הגטו נחרב כולו עד היסוד.
הגרמנים הנאצים מחקו אותו, בלב עיר שלמה, כאילו מעולם לא היה.

הצילום מ-1945 הוא לא רק תיעוד של הרס — הוא עדות.
לתופת, לאומץ, לאובדן.
ולציווי — לזכור.

שתי תמונות. עשור.
ואחריות אחת — שלא נשכח.

אחד מהאתרים שהותקפו בגל התקיפות האחרון בלבנון, היו ארבעת המבנים האלו בכפר תבנית, סמוך למבצר הבופור.

מאותם מבנים היה ניתן לתצפת לעבר מטולה, ומיד לאחר מכן להסתתר בין עצי היער שבמקום.

העבודה לא הסתיימה

33.3345542, 35.5362590
https://maps.app.goo.gl/9wTzM3wdGeTspP7K6?g_st=ac

סביב אתר המנהור החדש הסמוך לאתר ההעשרה נתנז, הוקמו גדרות פרימיטר וצירים היקפיים להעצמת ההגנה הקרקעית מפני כניסת זרים וכוחות עוינים.

פעולה זו מעידה על הכנה לקראת סיום החציבה והבנייה, ותחילת העברת ציוד רגיש מהאתר העילי לתת-קרקעי.

לפני שנה הרחבתי על המתקן הזה כאן

ועכשיו באיכות גבוהה.
מפרסום של העיתונאי העזתי מהנד קשטה על רפיח.

תואם למפה מאתמול

בהמשך לפוסט הזה על השלמת סלילת שני מסלולי המראה באי מיון ובאיי סוקוטרה על ידי איחוד האמירויות - עוד מסלול המראה נוסף הושלם.

בסיס התעופה הזה נסלל במחוז תעז, סמוך לחוף ים סוף בבאב אלמנדב. ניכר כי איחוד האמירויות הוא הגורם שמימן את הקמתו.

שלושת המסלולים כנראה מהווים מערך שליטה אווירית אמירתית על נתיב הסחר החשוב שעובר במיצרי באה אלמנדב. שליטה שמספקת כוח צבאי רחב זירתי עבור האמירויות שיכול להתפתח לכיוונים מעניינים

לפני כמה ימים דיברתי על פעולת הרחבת ציר הגישה למערת המכפלה בחברון.
אז בדומה לנ"ל, פעולה דומה בוצעה מול הכותל המערבי.

לאחר שנים רבות שבו המתפללים נדחסו בסמטאות הכותל המערבי, את ההחלטות שנבעו מהניצחון במלחמת ששת הימים היא יצירת רחבת תפילה גדולה מול הכותל.
הרחבה נוצרה לאחר פינוי שכונת המוגרבים, כך שאלפים יוכלו להתפלל ללא דוחק במקום.

בצילומים: 1945 - שכונת המוגרבים מול הכותל
1967 - פינוי השכונה ויצירת רחבת הכותל (מלבן בהיר)

רגע של אקטואליה:
ברשת ובכלי התקשורת מתנהלים כעת דיונים סוערים סביב תחקיר של תוכנית "זמן אמת" בכאן 11, שעתיד לעלות לשידור בקרוב.

התחקיר עוסק בסוגיית מנהרות ההברחה בין רצועת עזה לסיני, וינסה לבחון מה היה מבוסס על עובדות ומה נבע מתעמולה (כך לפחות מסגרו לי את זה).
אני לא יודע בדיוק מה ייכלל בו, אבל כן מתכוון לצפות ולבחון את הטענות שייעלו בו.

ובינתיים...

לפני כמה חודשים פרסמתי מאמר שזכה להדים נרחבים ברשת, שעסק באותו נושא.
זהו מחקר ויזואלי (Visual Investigation) שמתמקד בצד המצרי של סוגיית מנהרות ההברחה.

במילים פשוטות – מצרים הקימה תעלות מים במטרה להציף ולהשבית את המנהרות.
כבר ב-2019 נמצאו ראיות לכך שמנהרות ההברחה הפסיקו לפעול. מכאן עולה שמעבר רפיח הפך לציר ההברחות המרכזי עד לתחילת המלחמה.

אבל כדי להבין את התמונה המלאה של מאמצי מצרים – כזו שלא תראו באף מקום אחר – אני ממליץ לקרוא את המאמר כאן.

אני לא מצפה שכולם יסכימו עם כל מה שכתבתי, אבל המטרה הייתה להבהיר את ההיבטים העובדתיים סביב ציר פילדלפי.

ולסיום, חשוב לי להדגיש שוב מתוך המאמר:
אני לא טוען שמצרים סגרה באופן מוחלט את ציר ההברחות, אלא שהיא הובילה למצב שבו ההברחות בין עזה לסיני כבר לא דומות למה שהיו בעבר.

מזכיר לכם שמצרים החריבה את כל החצי המצרי של העיר ב-2015

כדי לסבר את האוזניים, עשיתי מיפוי של כל המבנים ש"שוטחו" ברפיח -

לפי החישובים יוצא שכ-60% מהעיר רפיח נמחק לחלוטין.

וכשמוסיפים מבנים "שאינם ראויים למגורים" (לא במפה) זה יכול לטפס ל-75% אחוזים.

באדום - כל מבנה ש"שוטח"

בצילום מהיום, ניתן לראות שסלילת ציר מורג ממשיכה ביתר שאת.

תוך יומיים נסללו 600 מטרים נוספים לציר. כך שלפי החישובים יוצא שעוד שלושה שבועות אמורים להשלים את סלילתו

זה גאו-פוליטיקה, אז זה בסדר לשים את זה כאן בערוץ

גרסה נקייה יותר של השטח שבשליטה מבצעית

מה שקורה ברפיח תואם בינתיים למה שהערכתי בפוסט על הכרזת רה"מ לגבי יצירת ציר מורג:
אני מאמין שכמו בציר מפלסים (ז"ל) נראה את החרבת כל העיר רפיח והאזור הפריפיאלי שלה

המשפט הזה צוטט בהרבה ערוצים בשפה הערבית לא סתם. זה קלף 🃏 המו"מ הכי חזק מול החמאס בשלב הזה של המלחמה - מבצע "עוז וחרב".
בגלל עקשנות החמאס הוא יאבד יותר ויותר שטחים שלא ייחזרו, וכולם ייראו את זה. מזה הם הכי חוששים.

מרכז רפיח נחרב לחלוטין
15.03 - 19.04

מפת השליטה העדכנית של צה"ל ברצועת עזה - 20 באפריל 2025.

על בסיס דיווחים ערביים, הודעות דובר צה"ל וצילומי לווין

עוד מנהרות בסיני

איתרתי מתחם ממונהר נוסף במרחב מערב סיני, על כביש נח'ל - סואץ.
חציבת חמשת הפתחים הממוגנים החלה בתחילת 2023, בסמוך לבסיס צבאי קיים.

ככל הנראה נועדו לאחסון אמל"ח וחומרי נפץ.

30.0355980, 32.9690185
https://maps.google.com/?q=30.035598,32.969019&entry=gps&g_st=ac

התקיפות בשעה האחרונה התרכזו באזור דרום הר הלבנון

התקיפות במרחב אקלים תפאח וא-לויזה בלבנון כפי שנצפה ממגרש הכדורגל של כפר ג'וז, צפונית לא-נבטיה.

גאו-לוקציה:
📍 33.3976516, 35.4708835
https://goo.gl/maps/nXr4t3arwhtxPbm68?g_st=ac

הרוג אחד בתקיפת כטב"מ על רכב בכביש א-שרקיה - כות'ריה א-סיד, דרום לבנון.

גאו-לוקציה:
📍 33.4021869, 35.4012795
https://maps.app.goo.gl/XqNrjE9uMws89Ehz6?g_st=ac

תקריב על אזור המאגרים שנפגעו בראס עיסא.
שימו לב שגם המאגרים שהיו בבנייה הושמדו

העוקב ליאור איתר עוד F-15I מעל זיתון.

כל הכבוד

בצילומים העדכניים אפשר למצוא:

צופית אחת
מטוס F-15I אחד
ושני זיקים

אולי יש עוד

עדכון חשוב:
צילומי הלווין המעודכנים לדצמבר 2024 בצפון הרצועה, ויוני 2024 במרכזה ובדרומה, עכשיו בנייד שלכם בגוגל מפות/ארת'

בזום-אין

רצועת עזה מהיום
מזהים את ציר מורג?

שבוע טוב וקיץ בריא!

בהצלחה לכוחותינו השומרים עלינו בצפון, בדרום, במזרח ובמערב - ביבשה באוויר ובים.

שנזכה רק לבשורות טובות ושהחטופים יחזרו במהרה לחיק משפחותיהם.

שבת שלום וחג שמח 🇮🇱

לחות'ים אין יכולת כלל לפרוק דלק לשטח שבשליטתם. הם במצור אנרגטי

פענוח התקיפה בראס עיסא

1. תקיפה של שלושה מאגרי נפט הובילה להשמדת שניים, והשלישי נותר עם נזק רב

2. משאיות עם מיכליות נפט שנועדו לפרוק ולהטעין נפט הושמדו.

3. צינורות שחיברו בין המאגרים הגדולים והמשאיות לספינות הותקפו ונהרסו לחלוטין.

4. ניתן לזהות דליפת נפט מאותם צינורות ישירות לים כתוצאה מההרס הרב

בשורה התחתונה, האתר הותקף באופן נרחב והושמד

תמונה ראשונה ממסוף הנפט בראס עיסא.
אנסה לנתח מה קרה בדיוק בפוסט הבא

המיקום המדויק של תקיפת הרכב שהוביל להרוג אחד על כביש צידון-צור, סמוך לאלע'זיה.

גאו-לוקציה:
📍 33.5313798, 35.3681479
https://maps.app.goo.gl/Y4DTjj6GRpj7WwEY6?g_st=ac

במפת השריפות העולמית של נאס"א, יש אכן קליטה של שריפה שפרצה במסוף הנפט

הרבה זמן חיכו לתמונות כאלה ממסוף הנפט ראס עיסא

משאיות עם מיכלי דלק הותקפו במסוף הנפט ראס עיסא עולה באש אחרי תקיפה אמריקאית הערב

מעניין לראות שארה"ב תוקפת שוב ושוב את אותם מתקנים תת-קרקעיים במרחב צעדה, צפון תימן.
כל כמה ימים רואים תקיפה נוספת בפתחים שכבר קרסו.

הסיבה העיקרית היא שהשמדה של תת-קרקע זו פעולה שדורשת מספר רב של גיחות והרבה פצצות חודרות בונקרים, ולא תמיד אפשר להשמיד הכול בבת אחת

הערה אחרונה - אני אעדכן את מפת השליטה ברגע שנקבל צילום לווין נקי בימים הקרובים

באותו הקשר, לצערי לא הגעתי להודעות ששלחתם לי באופן אישי.
אנסה לחזור אליכם בהקדם לאחר החג

עקב החג, הערוץ בפעילות נמוכה (אני בטוח ששמתם לב לזה)

אבל, יש הרבה כבר בתכנון לאחר החג, וביניהם - התשובה שלי בנוגע לשאלת ההיערכות המשוריינת של צבא מצרים מול ציר פילדלפי.

יהיה מעניין. Stay tuned

תובנה שניה מחברון

(עם "לפני ואחרי" כמו שאני אוהב)

הרבה לוקחים כמובן מאליו שיש רחבה מחוץ למבנה מערת המכפלה, עם גרם מדרגות נוח מרחבת החניה למעלה.

מעטים בימינו עוד זוכרים את הבנייה הערבית הצפופה שהקיפה את המבנה מכל הצדדים. לאחר מלחמת ששת הימים, כלים הנדסיים פינו והרסו מבנים רבים ליצירת הרחבה המדוברת, כך שיקל על הגישה למערה מהכביש הראשי של העיר.

בתצלומי האוויר אפשר לראות איך לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 מופיע מרובע בוהק שנוצר מפינוי המבנים, על מנת לפתח אותו לציר גישה נוח למערה.

(דבר דומה היה עם רחבת הכותל)

(זה חומר העשרה שקצת ינתק אותנו מהחדשות. זרמו)

תובנה ראשונה מהביקור בחברון היום

רק כשמגיעים לתל חברון (תל רומידה), מבינים את משמעות השם "מערת שדה המכפלה".

התל נמצא בנקודה גבוהה מעל סביבתה, כמו בכל התיישבות כנענית בארץ ישראל. עיבוד הקרקע נעשה למרגלות נקודת ההתיישבות הכנענית. בתל חברון היה שדה שעובד למטה (שהיה קל לתצפת עליה מהתל) ובו היה מערה. זו החלקה שאברהם רכש לפי המספר.

אלפי שנים לאחר מכן, התל ננטש, וקדושתו של המערה היה גדול כל כך שחברון עברה לנקודה הסמוכה למערה. לכן תראו בנייה צפופה האופיינית לקסבות של התיישבות ערבית.

כשעולים היום לתל חברון הכול מתחבר הרבה יותר לכוונת המשורר על מיקום המערה בשדה, ביחס לנקודת ההתיישבות הקדומה.

בתמונה: מערת המכפלה כפי שצילמתי ממצפה ע"ש יהודה דרור יהלום ז"ל (נפל בלבנון לפני חצי שנה), מעל מה שמיוחס לקבר ישי ורות

בצילומים כאן ניתן לבחון את המצב באתרים המרכזיים:

מבנה טאלקאן 2 בפארצ'ין – פורק לחלוטין לאחר התקיפה.

שאר המבנים בפארצ'ין – ההריסות פונו, וכעת בתהליך שיקום הכולל תיקון גג (בצבע כחול).

מבנים בחוג'יר – ההריסות פונו לחלוטין, אך האתר טרם שוקם.

שאהרוד – המבנה המקושר להרכבת הטילים שוקם, הגג תוקן (בצבע כחול). המבנה התומך גם כן שוקם ונבנה מחדש.

מפעל התעשייה בשמסאבאד – לא ניכרים סימני הרס בצילום האחרון.

סוללות ה-S-300 – חוברו למערכות ההגנ"א באוואר 373 המיוצרות מקומית, במטרה להתמודד עם המחסור במכ"מים.

מצב הקדירים – לא ידוע.


להערכתי, אמנם יש כבר הרבה סימני שיקום, אך חצי שנה אחרי התקיפה, איראן עדיין מנסה לעכל שהיא חשופה יותר מתמיד. פסי ייצור הטילים שובשו, מערכות ההגנ"א איבדו מיוקרתן, ומתקני הגרעין נותרו ללא הגנה מספקת מפני חיל האוויר הישראלי והאמריקאי.
ישראל העבירה את המסר בצורה חדה.
איראן נכנסת למו"מ מול ארה"ב מעמדה מוחלשת בעקבות התקיפה, אך במקביל תנסה לשדרג את יכולות ההגנה שלה בדרכים אחרות. כיוון שכל האתרים שהותקפו היו עיליים – מבחינתה, המנהרות הן הפתרון.
יש עוד הרבה למה לצפות.

מה קרה ליעדים שישראל תקפה באיראן בליל ה-26 באוקטובר 2024?

בפרקים הקודמים:
לאחר מתקפת הטילים הרחבה על ישראל מצד איראן ב-1 באוקטובר 2024, התגובה הישראלית הייתה רק שאלה של זמן. ואכן, ארבעה שבועות לאחר מכן, חיל האוויר יצא לגל התקיפה הנרחב ביותר נגד איראן.
המטרות שהותקפו כללו:

שני מבנים המקושרים למפעל ייצור טילים בחוג'יר

מספר מבנים המקושרים לתכנית הגרעין הצבאי בפארצ'ין

מבנה להרכבת טילים בשאהרוד ומבנה תומך נוסף

מבנה תעשייתי המקושר להרכבת כטב"מים בשמסאבאד

מכ"מים של שלוש סוללות הגנה אווירית מסוג S-300

שתי מערכות גילוי והתראה מסוג קדיר

בביקור האחרון ב"אנו" מלפני שנתיים, יצא לי להתקל באדם לא כל כך זר

דגם מיניאטורי של בית הכנסת טלומצקה ב"אנו" - מוזיאון העם היהודי.

מוזיאון מומלץ מאוד

בביקור מהיום ב"אנו" - מוזיאון העם היהודי, הסתובבנו באגף ה"בתי כנסיות" ובית הכנסת הגדול טלומצקה בוורשה תפס את עיני. ביהכ"נ הזה ב-1878 ונחרב בסוף דיכוי מרד גטו וורשה ע"י הגרמנים הנאצים במהלך מלחמת העולם השניה.

מדובר במבנה גדול בתכנון אדריכלי מרשים שהכיל 1,100 מקומות ישיבה, והיה חובה להגיע בלבוש מהודר מאוד וכיסאות ניתנו רק בתשלום.

עכשיו, מי שלא שהכיר - באופציית "תמונות היסטוריות" ב-Google Earth במספר ערים ברחבי העולם, יש אפשרות להציג צילומי אוויר עוד מזמן מלחמת העולם השנייה. אחת מהערים הללו זו וורשה, בירת פולין.

באותם צילומים ניתן לראות את בית הכנסת בעודו עומד ב-1935 והחורבן הטוטאלי שלו בצילום מ-1945.

ממליץ לכל מי שמעוניין לנצל את מה ש-Google Earth מספק לכל אחד ואחד בטלפון שלו, ללמוד על תוצאות המלחמה ההרסנית ביותר בהיסטוריה המודרנית בראי תצלומי האוויר.

מקווה שזה ייתן עבורכם מבט חדש על העבר

אלו האתרים שהותקפו ב-26 באוקטובר 24' על ידי חה"א הישראלי

מכ"מ קדיר, הוא אמצעי גילוי והתראה איראני עם יכולת לטווח של עד ל-1,100 ק"מ ובגובה של 300 ק"מ.
הוא עוצמתי ונועד לחשוף פעילות של חמקנים, טק"ק לווינים במסלול נמוך.
המכ"ם פותח על ידי איראן ונחשף בשנת 2012.

המכ"ם מורכב ממערכת אנטנות המותקנות על תורן מתכת בגובה רב וארבעה חלקים רוחביים המקיפים את מרכזו ויוצרים ריבוע על הקרקע.

אמנם הטכנולוגיה מבוססת על זיהוי ברזולוציה נמוכה, ברחבי איראן מסתיימות בנייתן של 11 אתרים (המוכרים ברשת הגלויה) המכסים את כלל המדינה ומעבר לה - מהודו ועד ישראל.

היכולת האיראנית הזאת מהווה בעייה עם היכולת לגלות כלים המתקרבים לשמי המדינה ממרחק רב. איום זה הוביל את חה"א הישראלי ב-26 באוקטובר 24' להשבית שני אתרים בדרום מערב איראן, בדרך לתקיפה בטהראן.
במידה ותתרחש תקיפה נגד אתרי הגרעין באיראן, המערכת הזו (המשלימה מערכות גילוי אחרות) תהווה מכשול שהוכח שניתן לנטרל

תקרית לא בהכרח משמעותית, אבל חריגה.

לפי דיווחים ערביים, כוחות סעודים הפציצו מבנה אזרחי בכפר א-ת'אבת, צפון מחוז צעדה, תימן.
3 פצועים באירוע, במרחב הגבול בין המדינות.

יהיה לי קשה לראות שזה חלק משרשרת אירועים יותר גדולה נגד החות'ים כרגע