זהו סיפורה של סמל עדי גרומן ז"ל.
עדי נולדה וגדלה בחוגלה שבעמק חפר. בת בכורה להוריה ענת ואסף ואחות בכורה לשלוש אחיותיה-
איה, עלמה ואביה.
עדי אהבה מאוד לבלות עם המשפחה והחברות שלה, ואהבה ללכת להופעות חיות במיוחד. עדי תמיד רצתה לעשות שירות משמעותי בצבא, כזה שהיא תביא בו את כל הכישורים והיכולות שלה לידי ביטוי. לכן עדי בחרה במסלול קרבי, והתגייסה לאיסוף קרבי ושירתה בגדוד 414.
בצבא היא נהנתה מכל רגע, אפילו בימי ראשון שכל חייל וחיילת מכירים את השביזות שבאה איתו, לעדי הייתה רק תחושה של שמחה.
היא פרחה בצבא ושברה את כל תקרות הזכוכית וניצחה את עצמה בכל פעם מחדש.
היא גם אהבה את החברות בשירות ואהבה את התפקיד.
עשתה כל פעולה שנשלחה אליה בחיוך ענק, עם רעל בעיניים ומוטיבציה בשמיים.
עדי הייתה נכונה לכל משימה ותמיד שמרה על החברים שלה. עדי הייתה לוחמת מצטיינת ואף קיבלה את סיכת המ״מ במסע הסיכה, והייתה מוערכת ונערצת בקרב המפקדים והחברים שלה.
עדי שירתה בבסיס אורים, ובבוקר ה-7.10 כשהחלה מתקפת הטרור של חמאס ופלישת מחבלי הנוחבה, הוקפצו עדי וחבריה לבסיס פיקוד העורף הצמוד, שם ניהלו קרב הירואי של מעטים מול רבים.